חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
בולגריה-6
 
שם הכותב:
זיוה קופר
המקום עליו נכתב הסיפור:
בולגריה
הסיפור:
איזה ערב מרגש  עברנו . בתחילה הרגשתי נורא. שאול  כמיסה שגריר ישראל בבולגריה עזב את כל התחייבויותיו נסע שעה וחצי, הגיע לפגוש אותנו במלון איזה 4 שעות לפני שהגענו. ארגן חברים, ארוחת ערב. אמה מנהלת הקהילה היהודית בפלובידיב  הזמינה עבורינו חדרים במלון וד״ר אנצ׳ף ביטל את ההזמנה והעביר אותנו על חשבונו למלון בולגריה שזה ברמה גבוהה יותר ממה שהיינו אמורות להיות.
בתחילה חשבנו שלא נצליח להיפגש אך כיוון שנותרו לנו רק עוד 35 ק"מ להגעה, הוא החליט להישאר ולהמתין לנו.
הם באו לאסוף אותנו מהכניסה לעיר  למסעדה שם חיכו לנו:  אמה ובעלה,  ד״ר אנצ׳ף ואישתו היפה שהיא גם רופאה אנדוקרינולוגית , ידיד בולגרי דובר עברית שלצערי איני זוכרת את שמו, והשגריר שאול כמיסה. הערב  היה מאוד מרגש .
בכל אופן היום בבוקר אנחנו נצא בשעה שמונה לבית חולים, התגייסנו לסייע לו במשימה, משימה שלא הבנתי בדיוק מה היא , נאכל איתם ארוחת בוקר ובשעה 11 נצא לכיוון איסטנבול שזה חמש שעות נסיעה. אנחנו צריכות להגיע למסגד הכחול להירשם, לבצע כמה משימות נוספות ונהייה משוחררות.
הבוקר, נסענו עם המכוניות בליווי אמבולנס ,לבית החולים, שם הוזמנו לארוחת בוקר בולגרית אופיינית-  בניצה- בצק עלים עם גבינה וקפה.
יצאנו  לסיור מודרך עם אמבולנס בעיר היפה הזאת . אחר כך נבקר חולים בבית חולים ובשעה 11 נצא לאיסטנבול.
העיר  העתיקה כל כך יפה, נהג האמבולנס הארמני לוקח אותנו לראות דברים מרכזיים בעיר יד זיכרון למצילי יהדות בולגריה, אודיטוריום, זירת גלדיאטורים ובית ספר וכנסייה ארמנית .היתה לנו שיחה עם מנהל בית הספר על התלמידים וחזרנו לבית החולים.
הסיור המקיף בבית החולים , מפעל חיו של ד״ר אנצ׳ף ואישתו ד״ר לאנדוקרינולוגיה בבית החולים, מכניס אותנו לפרופורציות . אין דבר יותר חשוב מבריאות. ד"ר אנצ׳ף מעביר אותנו בין המחלקות מספר עלינו לצוות הרופאים האחיות והחולים. חשוב לו לספר על ישראל להצטלם עם דגל ישראל אבל המטרה העיקרית שלו היא להוכיח לצוות שלו שלנשים יש כוח והן יכולות לעשות הכול אם הן רוצות: לעזוב בית ומשפחה לנסוע עד ירדן נוהגות במכוניות ולבד. לתת כוח לנשים חולות סרטן שיש אור בקצה המנהרה.
בבית החולים צוות רפואי הטוב ביותר,  נותן שירותי רפואה לכל הדתות ומשתף פעולה עם ישראל . אמבולנס מלווה אותנו עד היציאה מהעיר ואנחנו בדרך לאיסטנבול .
עוד 300 קילומטר ואנחנו באיסטנבול . איזו התרגשות. אנחנו עושות את זה!
תודה למכוניות ולנהגות.
סוף סוף אחרי 2100 קילומטר עד כה אנחנו שמות דיסק עם מוסיקה כיפית ישנה ברדיו כמו דניס רוסוס מצב רוח מרומם ולוחצות גז.
 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים