חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
החקלאות ואני
 
במושב ארגמן- עבודה עברית. עבודה עם פועלים זרים אסורה.
אז - לא היו תאילנדים ופועלים זרים היו ערבים .
היום זה נשמע מופרך אבל אז- זאת הייתה השקפת עולם ודרך חיים: עושים הכול לבד.
השטח שקבלנו לא היה גדול -20 דונם. גידלנו חצילים ומאוחר יותר נטענו כרם.
לא היה לנו שמץ של מושג בחקלאות. לא הכרנו את סוג הקרקע ולא היה ממי ללמוד.
למדנו חקלאות  על בשרינו :  עם הרבה אהבה , חזון וציונות. בפועל-   נחלנו כישלונות וצברנו חובות  אבל שום דבר לא ריפה את ידינו, תמיד הייתה תקווה,  בשנה הבאה ....בשנה הבאה....

חקלאות  ואני לא היינו בדיוק מחוברים:

שבועיים אחרי הלידה:  צריך לשתול חצילים.
כל המשפחה מכל קצוות הארץ מתגייסת: סבים וסבתות אחים וחברים.  כל מי שיכול מגיע לשתילה.
יורדים על טרקטור  הג'ון דיר הירוק  למטה, לשטח,  ומחלקים מטלות: מי מחלק ומי  עושה חורים. מי שותל ומי שדואג שהכול יתנהל כהלכה.  והכול עם שירה ושמחה ,נכונות ורצון להפריח את השממה וחלומות. המון חלומות.
שורות שורות של שתילים צעירים מציצים מהתלמים.
שורות  ירקרקות  על רקע אדמה בצבע חום בהיר חסר חיות  ושקיעה מדהימה אל מול הרי גלעד.
עייפים וקורנים מאושר היינו זוחלים במעלה על הטרקטור: למקלחת, ארוחת ערב ולינה -על שמיכות מזרונים ושקי שינה.

שבועיים, שבועיים אחרי השתילה   התהלכתי בפיסוק- הרגליים מיאנו מלהיפגש. התכווצות שרירים נוראית כזאת לא ידעתי מעולם .
סיפוק -סיפוק אין מה לדבר אבל  בפעם הבאה אני אהיה אחראית על האוכל....
 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים