חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
המחאה השקטה של נשות ארגמן
 

שם הכותב:

בתיה דואק

המקום עליו

נכתב הסיפור:

מושב ארגמן

הסיפור:

 השנה 1980  וארגון הקניות של משקי חירות בית"ר החליט "לסגור את הברז" למושב ארגמן .

כתוצאה מכך המצב הכלכלי היה קשה ביותר, הצרכנייה נסגרה. לא היה כסף כדי להחזיק את הנוי והמושב נראה עזוב ומוזנח עד מאד.

 

אנחנו הנשים כולנו אמהות צעירות לתינוקות, ניסינו להביע מחאה , אך הגברים הם אלה שהיו אחראים על נושא יחסי החוץ עם התנועה המיישבת וכך שמלבד קיטורים בדשא אחת אצל השנייה, ומחאות בבית לבן הזוג לא עשינו באמת דבר.

 

את הלחם והחלב חילקנו במועדון, בת- שבע ואני חילקנו בכל יום לחם וחלב על פי הזמנה מראש, ואנשים יכלו לקנות את זה כדי שזה לפחות יהיה בבית .

 

כך התנהל המצב במשך מספר חדשים.

 

ואז הודיעו לנו כי תתקיים ישיבה חשובה מאד וכל האישים המכובדים, אנשי הסוכנות, האנשים הבולטים בתנועה המיישבת יגיעו לארגמן .

כמובן שמי שיהיה נוכח בישיבה יהיו רק הגברים – ואילו אנו הנשים נתבקשנו  כמיטב המסורת 

לדאוג..... לכיבוד .

 

אז צץ במוחנו הרעיון – אם לא יתנו לנו לבוא ולהגיד את דעתנו ,ישמעו זאת אותם מכובדים בדרך אחרת.

 

הכיבוד הוכן על ידינו בדקדקנות . על השולחנות במועדון הונחו מגשים ריקים, צלחות ריקות  ובהם פתקים – עוגות, עוגיות, בורקס, פשטידות ועוד . כל מה שנשות ארגמן החרוצות יודעות להכין .

אלא שלא היה שם שום דבר לאכול . זו הייתה המחאה השקטה שלנו, כך ביקשנו להודיע לכל אותם "מכובדים " כי המצב הוא בלתי נסבל וכך אי אפשר לחיות..

 

עד היום ישנם גברים מסוימים שלא סלחו לנו על המחאה ההיא, אבל אנחנו גם היום חושבות כי זה היה רעיון מצוין .

 

למותר לציין כי לאחר הישיבה הזו הדברים הסתדרו , הצרכנייה נפתחה והמצב הכלכלי השתפר .

 

                                                                       בתיה דואק

 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים