חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
המסע לים המלח22
 
שם הכותב:
זיוה קופר
המקום עליו נכתב הסיפור:
המסע לים המלח
הסיפור:
לא הצלחתי להירדם בלילה. כנראה התרגלתי לאספלט....
ארוחת בוקר טובה ודנים על המשך המסלול. אנחנו מחליטים. לראות את פטרה ולהמשיך לפי הספר דרך עד ים המלח. לפי המפה של המעקב( הטרקאר שהגרמנים שמו על הרכבים)  אולי 4 צוותים הגיעו למאהל וכל השאר  מפוזרים בכל עבר  כולל ים המלח ואנחנו בפטרה. כל הכבוד למארגנים הירדנים. 
עוד יומיים...אני להבדיל מאחרים לא בלחץ. זורמת. מה שיהייה יהייה ; עם אוטו בלי אוטו, נסתדר. .מזל דואגת, הייתה אתמול על סף התקף חרדה. אביבה רואה את נקודה השחורה על הדף הלבן אבל אתמול כשנשארנו לבד והג׳יפ ים ברחו לנו ולא ידענו מה יהיה -  זה באמת היה רגע מלחיץ. זהבה כמוני שמחה לשמוע מילים מרגיעות.
בחוץ חבורה של אלטעזאכן מחפשים מה לקבל ומתקרצצים עלינו. אני נותנת את חזה העוף שפינטזתי לעשות איתו ארוחת ערב לכולם ואביבה נתנה שני זוגות סנדלים. הגרמנים מוציאים כל מה שהם יכולים מהרכבים וזה גרם לעוד ועוד כאילה להגיע. 
אנחנו מחליטים בשעה 10 לצאת לדרך. עומדים בקופה לקנות כרטיס  בכניסה לפטרה והם דורשים 50 דינר  (350 שקל) כניסה. אני שהייתי כבר בפטרה מסרבת וגם אביבה. הקבוצה מתפצלת חלק נכנסים ואנחנו ממשיכים עם סטפן והבת שלו בגלל בעיית הרכב. אנחנו נוסעים לנקודת המפגש הראשונה למרכז הילדים ולקיר המשאלות.
לפני שיצאנו למסע ,מלי יצרה קשר בפייסבוק עם שתי קבוצות.  עם קטיה החמודה שראינו לאורך הדרך ועם פרנק מצוות שש אותו לא ראתה בכלל. ״חפשו בחור יפה״ אמרה לנו והנה כאן בפטרה- נפגשו. הם בכלל שינו את המסלול להנאתם- בטורקיה חתכו ועברו לגיאורגיה ואתמול אחרי המצודה החליטו שראו מספיק מדבר וירדו לפטרה. עולם קטן.
אחרי כברת דרך קצרה עוצרים למלא מים בסאאב. הדרך הזאת לא תהייה פשוטה.
עוברות כמה דקות ושוב נעצרים. הגרמנים מחליטים לגרור רק כשילך המנוע כנראה. ממשיכים לנסוע . מטריד. 
הרבה רכבים של הראלי ירדו לפטרה וייסעו ישר לים המלח.

זהו הסאאב שבקה. המנוע נדם. החלטה נבונה להיצמד לסטפן ויהי מה.
 
הספד לסאאב המכונית עם לב הזהב -ה ונשמת המזל: 
איזה צער. קודם כל היית המכונית הכי חתיכה בחבורה. לבנה ומקושטת כמו גברת מגונדרת. דגם אמנם ישן אבל עם כל מיני מתגים חשמליים כולל גג נפתח שלא העזנו לפתוח. שימשת למזל וזהבה בית חם. המושב האחורי היה ארון לתפארת ומלא  בשוקולדים וופלות ואוכל מים וכל טוב הבקעה. כולל סיגריות. ואותך האכילו כל יום במיטב הבנזין. כל פעם מארץ אחרת. מזון מגוון ממש מסע קולינרי ובדקו לך מים ושמן כל יום. כשהחלה נזילת המים מהרדיוטור דאגנו לך לעזרה ראשונה וטיפלנו בך במסירות ועברת ניתוח  מעקפים בטורקיה כי לא היתה אפשרות להשתלת רדיאטור חדש.
נסעת כמו גיבורה בדרכים לא דרכים בהרים ובמדבר בין הרים ובין סלעים ואכלת הרבה אבק. אבל הדרך היתה קשה לך מידי וליבך נדם .את נגררת איתנו לנקודת הסיום כי אנחנו לא משאירים פצועים בשטח ובשבילנו את מקום ראשון. צוות 444  הוריד שליש ומהיום צוות 44.
הגענו לכפר הקטן בו אנו מעבירים את כל התרומות מהמסע – תקים, צעצועים, כסאות לנכים והמון המון אורז שאספנו בדרך. במקום קיר שכל קבוצה הכינה מראש אבן עם ברכה או מגנים עם שם הקבוצה וברכה וצריך להכין מלט ולקבע אותה לקיר. את האבן שלנו הכינה דינה גוזלן- פסיפס של דגל ישראל. אבן כבדה מאוד ויפה.
אני רושמת על האבן את מספר הצוות ושמות המשתתפות מעמידות את האבן על הקיר. משהו אחר ימלא את העסק בבטון. אנחנו לחוצים ביותר להצליח להגיע לים המלח ואנחנו ממשיכים לנסוע.
 
והרי החדשות ועיקרן תחילה- אנחנו פוגשות את נינה ואורלי במקום שמדביקים את אבן המשאלות ותורמים את האורז. מסתבר שברכב שלהם  בקרייזלר לא היה גלגל ספייר בכדי להחליף פנצ׳ר ושום גלגל לא התאים.  האטו נשאר במדבר אללה ירחמו .  זאת מכונית שהיתה בית עבורן ובטח גם הן מצטערות שאיבדו אוטו בגלל גלגל. גלגל ספייר. אזכור אותה תמיד לטובה בגלל הנסיעה ההיא ממינכן לאוברשטאופן.  הבנות העבירו את החפצים לבנים וישנו בתחנת דלק. נינה ישנה בבגאז של המכונית.
צוות 44 הוריד שליש נוסף ומהיום צוות -4
נותרנו איתך BMW יקרה. תחזיקי מעמד עוד יומיים. סומכים עלייך.
"צריך לזכור שהרכבים האילה ממילא ילכו לגריטה"  אמרה אביבה ״ שכל עוד איבדנו מתכת ואצלנו הכל טוב- אז הכול טוב.״
זהבה עברה לנסוע עם ליסה. ושטפן נוהג בסאאב. ז״ל יחד עם מזל.
אנחנו עוצרות להפסקה קלה ופותחות שולחן כמיטב המסורת הישראלית שלנו רק עם מפה על מכסה המנוע. עושים כריכים להמשך הדרך. לידינו מכונית ירדנית נגררת עם חוט תפירה על ידי מכונית נוספת. אנחנו נוסעים במקביל.
המכונית הגוררת  של פרנק עם נזילת מים . אנחנו נעצרים.  
כל החברה הגרמנים יחפים. עומדים על הכביש החם כאילו כלום.קצת מפתיע אותי.
אנחנו נוסעים בכביש 15 לכיוון עמאן  פונות לכיוון קאראק. כל המים שהכנתי בבוקר בבקבוקים הקטנים אזלו. כדי לחסוך עצירות אנחנו מעבירים את מכשירי הקשר בין הגורר לנגרר.
השוטרים שמכוונים את התנועה מנפנפים לנו בשמחה.הרכב של פרנק עולה על בומבה והרדיאטור שלו מתחיל לנזול. אנחנו עוצרים כל כמה דקות, למלא מים. אנחנו מבינים שהלך עלינו וצריך להשאיר מכונית מאחור ולהצטופף. המכונית שלנו יותר קלה לגרירה אז יש סיכוי ששלנו תישאר.הבחור רוצה לנהוג במכונית עד שתמות..
אז ממשיכים לנסוע. עושה רושם שהם נהנים מהסוג הזה של ההרפתקאות.
אני פותחת אבטיח קצת בשל אבל עדיין מתוק ומרווה.
וכך אנו נוסעים לנו- שטפן וליסה ברכב שלהם גוררים את הסאאב אחריהם הרכב ה BMW  2500 הגוסס ואנחנו במאסף. 
 הגענו לראבה .אזור  חקלאי עם הרבה שטחי גידול. העיר עצמה לא מזמינה בעליבותה אבל יש להם כביש חדש ויפה. האנשים נחמדים במקום ישר באים לסייע. ילדים רצים הביתה ומביאים בקבוקי מים בכדי למלא את הרדיאטור.
המכונית הולכת ודועכת. מהירות הנסיעה הולכת ויורדת.
שטחים גדולים של חיטה עם שבולים צהובות ממתינות לקציר.
הרכב הגוסס יורד לשוליים ומאתת. אנחנו צופרים שהרכב הראשון המוביל יעצור ו-הרכב עדיין בסדר רק עצירה להתקררות.
כואב לו הלב לפרנק הוא החליט להצליח להביא את המכונית לקו הסיום.
מדהים איך אנחנו נקשרנו למכוניות האלה.
למזלנו הדרך יורדת ובירידות יותר קל.
לפתע ניתק הצינור הגורר ואנחנו נעמדים בצורה מאוד מסוכנת על הכביש. הרכבים העולים ממול בקושי יכולים לעבור. רכב עצבני גורם לליסה לצאת מהאוטו בעצבים. לוחית הרישוי של האוטו על הרצפה.
המכונית תרד  בירידות  החדות רק עם ברקסים בכוח הכבידה.
הנוף מהדרך מדהים. מאגר מים מאוד גדול וסכר. חשבתי שיש להם רק סכר אחד - הארנון. מסקרן.   מסוכן מיד לעצור לצלם. הכביש כמו כביש סדום ים המלח. 
הירידה כל כך תלולה והמכונית נוסעת בלי מנוע למטה. הלב שלי בתחתונים.במחשבה שניה הכביש הרבה יותר תלול מכביש סדום.
במפה  כתוב שמורת מוג׳יב. אולי זה הנוף המדהים הנשקף מלמעלה.
אנחנו מגיעים לסוף הירידה ואנחנו שומעות צליל של מטוס מוכר. המנוע של הסאאב התעורר לחיים ונוסע. שירת הברבור? . אנחנו מתגלגלות מצחוק מהתופעה.
הרכב של פרנק לא עולה בעלייה. סטפן דוחף אותה עם האוטו שלו מאחור,  תוך כדי נסיעה, 
סטפן היה איש צבא הרבה שנים הוא מאותגר מהמשימה. אלוהים שומר עלינו כל כך הרבה פעמים. אני שמחה ומודה שזה ימשיך הלאה.
בעוד אני מצלמת את שטפן דוחף את המכונית של פרנק ומסייע לה לעלות בעליה, הסאאב מפסיקה לנשום. הפעם באופן סופי. שטפן דוחף אותה לעמוד בצורה לא מסוכנת ואנחנו צריכים לפנות דברים להשאיר את הסאאב בדרך.
ערכנו טקס פרידה. עלינו על המכונית עם המספר שלה והבנות נפרדו בנשיקה. כל הדברים מהסאאב מועברים לרכב שלנו . 
שטפן ממשיך להיות אחרי הרכב של פרנק לעזור לו לעלות את העליות התלולות. האם הוא יגיע לקן הסיום?
אנחנו מגיעים ליישוב בשם דיבאן.ה-  BMW עוברת למצב גרירה.אנחנו נוסעים לכיוון מדבה. הדרך יפיפייה ההרים היפים הסוגרים על הדרך הצרה והמתפתלת.
ואז אנחנו מגיעים לעלייה וברור מאוד שאין מצב שנוכל לגרור את הרכב  למעלה. הלוויה? לא למזלו הטוב מגיע אחד הרכבים של הראלי- אוטו מכבי אש או כיום לוחמת אש והם מחברים כבל בגודל ובעובי אדירים ומעלים אותו למעלה. צריך מזל בחיים. למעלה מצפה על ים המלח ובדיוק שקיעה יפיפייה ואנחנו מצלמים , פותחים עוגה ועוגיות כתודה למסייעים. מחזירים את הרתמה לאוטו של סטפן ואני מקווה שאנחנו יורדים את הירידה האחרונה עד המלון.
החושך יורד.אנחנו יורדים לים המלח מצפון לדרום. הים כאן נראה רחב וגדול.
פתאום מגיעים לקראון פלזה  הוטל מלון מפואר במיוחד.
ואז מסתבר שאנחנו צריכים לשלם עוד 400 יורו כנראה על מלון העברות מירדן וביטוחים על האוטו. דבר שלא סיכמו איתנו מראש. אני מאחלת לעצמי שנופתע  כ-VIP  אבל יודעת עמוק בלב שדבר כזה לא ממש יכול לקרות לנו. 
 המלון מאוד יפה. חדרים מפוזרים סביב הלובי וחדר האוכל. רמה גבוהה מאוד. אם יש ספא אני הולכת. מתאים לי חמאם להסיר את כל הזוהמה.
האוכל של ארוחת הערב מאוד טעימה. צדפות מוקרמות היו להיט.
אנחנו יושבות בחוץ באוויר הנעים ואביבה כועסת על המידע החסר. מסתבר שכל הצוותים ידעו ושילמו מראש על המלון . למה לא ידענו על כך?
הבחור מהצוות שישן איתנו בפטרה נכנס וסיפר שראה  שמעמיסים את  הסאאב על משאית. האנשים של הראלי או היא נגנבה?
אני עולה ללובי בכדי לברר על טיפולי ספא. נמצא שם הנציג הירדני ואומר לי שהם העמיסו את הסאאב על המשאית ונאלצו לשבור את החלון כי אין מפתח. התנצלתי . 
משיחות עם צוותים אחרים מסתבר לנו- א. המון צוותים הבינו את הרעיון במדבר בקטע הראשון ופשוט חתכו לכל מיני מקומות אחרים ללמדך לא לעשות דברים תמיד לפי הספר וללמוד להיות יצירתי ועם הגיון בריא כשצריך.
דבר נוסף- אנחנו לא הצוות היחיד שלא מתפקד כצוות. 


 
 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים