חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
ואן-סיברק 15
 
שם הכותב:
זיוה קופר
המקום עליו נכתב הסיפור:
ואן- סיברק
הסיפור:
אני מתעוררת מוקדם כאן בחדר המגעיל. לא מצליחה להביא את עצמי להיכנס למקלחת. נותנת לאביבה לעשות שם סיפתח.בסוף אני נועלת את נעלי הבית ששמו לנו בחדר ונותנת למים הרותחים לשטוף את הגועל. אנחנו יורדות לאכול ארוחת בוקר טובה עם הקפה הטעים שהבחור יודע להכין. ברקע תמונות בטלוויזיה של האסון הנוראי במכרות . כואב הלב.בחדשות מזכירים את ישראל. אנחנו מבינות שישראל מציעה עזרה. 
הבנות מתקשרות ואומרות שיש בעיה עם בחורה שרצתה עזרה שנצרף אותה אלינו. חשבנו שיש לה אוטו ובישראל אמרנו לה שנוכל לעזור לה גם במכונית וגם ללינה. היא אמרה שתחזור אלינו ולא חזרה. בבוקר היא נפלה על הבנות והן לקחו אותה לשדה התעופה שתיסע הביתה. על מצווה אי אפשר להתלונן.
אנחנו התחלנו בנסיעה. עצרנו לעשות משימה באגם ואו וכיבסנו את החזיות שהיו בתיק האדום. נמצא נקודת מפגש עם הבנות. צילמתי עבורן את המסלול.אנחנו ממשיכות בנסיעה עד היציאה ונכנסות לתחנת דלק להמתין להן.
בטוואן הרבה ילדים עניים פליטים סוריים מקבצים נדבות ברחובות. מזל בדקה אם הם יודעים ערבית והם אכן דברו ערבית. ניסיתי לקנות מפה נוספת של טורקיה. מורה בחורה חמודה מאי זמיר במקור לוקחת אותי  לשתי חנויות ספרים ואין להשיג מפה.  תחנת דלק עלובה עם מים וארטיקים אבל הבחור פותח לנו חדר שנוכל לעשות קפה.
הרבה צוותים של הראלי חולפים על פנינו.
הרתחתי מיים שלא נתעכב יותר מידי. עוד דרך ארוכה לפנינו.
קפה טו גו ויצאנו לדרך. אנחנו שוב עולות להרים ומזג האוויר מתקרר. עדרים ענקיים של כבשים בצידי הדרכים ועל הכביש חוזרים הביתה מהמרעה.
הגשם מטפטף. ולחילופין חם נורא .הכביש עמוס במשאיות והדרך איטית מאוד.
האזור נראה מאוד עני. ישנם מקומות עם אוהלים. פליטים? . ניתן להבחין כאן גם בבתים משותפים החל מואן דבר שלא נתקלנו בו קודם.
העייפות משתלטת עלינו ואנחנו עוצרים בצד הדרך במסעדה.
שישקבאב תמיד מגיע עם פלפל חריף קלוי.עגבנייה קלויה, 
על השלחן  סלט ירקות סלט טורקי ופיתות.
אני הזמנתי חציל שבין פרוסותיו חתיכות בשר כבש. היה טעים.
המלצרים בכל מקום עומדים על הראש. מניחים רגע מזלג והצלחת עפה. נינה מחזיקה חזק את הסודה שלא תעלם.
אותי מנפנפים מההגה. רוצים שאמשיך לנווט. אני מרגישה קצת לא נעים בנושא אבל החלטתי לזרום. אביבה לא מרגישה טוב. לחץ דם נמוך ואנרגיה נמוכה. אביבה עוברת למזל וזהבה באה לנהוג איתי.
נינה עוזרת לבחור גרמני לאתר חלק שהתקלקל בסובארו . לחפש מוסך בנצרת שיתקן להם את האוטו.
הנוף השתנה. כבר אין הרים גבוהים אאלא גבעות מוריקות ושטחים אדירים של גידולי בעל. הכול חיטה.

וחם חם.זאת הפעם הראשונה שאנחנו מדליקות מזגן.
עברנו כבר את 5000 הק"מ.
אנחנו מחליטות לדלג על דיארבקיר.נעצור כנראה בסיברק.מעדיפה בלי סיכונים מיותרים.
היום החלטתי לשנות גישה עם הבנות וכל הזמן לשדר טוב, לעזור. להיות נחמדה ובנתיים זה עובד הן מאוד נחמדות היום.
המקום הזה נראה כמו אסם התבואה של המדינה.
בנוסף יש להם כאן הרבה נפט. ברכב קטן נדחסים 7 אנשים. נשים כמעט ולא רואים ברחובות. רק גברים.
כל הנסיעה עם השמש מול הפנים. מאוד קשה לנהיגה.
אנחנו עוקפות את דיארבקיר וממשיכות לסיברק.נראית עיר מאוד מפותחת ויפה.
שיכונים  . אף אחד בטורקיה לא נוסע לפי חוקי התנועה. כל רמזור הוא במסגרת המלצה בלבד . כיווני תנועה רק אם מתחשק. אבל להבדיל מקהיר- לא מצפצפים. 
בדקתי באינטרנט מלונות במקום ואני מבינה שיש לנו בעיה. התפוסה כאן בשלושה וחצי מלונות הקיימים באזור מעל 50 אחוז ויהיה קשה למצוא מקום לישון.
כבר שאנחנו עוצרות אנחנו חשות בגישה העוינת. ישראל זה לא מקום אהוד כאן ואנחנו לא מרגישות נוח מחליטות לדבר אנגלית ולהגיד שאנחנו מהולנד למרות שעל המכוניות שלנו כתוב ישראל מכל הכיוונים.
אנחנו מחליטות להתפצל   והבנות מחפשות להן חדר ואנחנו מחפשות לעצמנו.
אנחנו לא שמות לב ועל הכביש בכדי להבין שאין כניסה ברזלים שהחוד מופנה לכיוונינו והסאאב עוברת. אלוהים שומר עלינו ועושה רושם שלא נעשה נזק.
בחור צעיר בעל מכולת מגיע ומחליט לעזור לנו. הוא מזמין אותנו לתה ומכבדים אותנו בסלסה טורקית. לקחתי מבעל המקום את המתכון.
האזור הזה הוא אזור ידוע במלחמותיו. בכל בית הרבה נשקים. ורדים נשתלו במקום רק לפני כמה חדשים. אדריאן עשה שם סדר והשכין שקט תעשייתי ומאוד מעריכים אותו שם. הוא מספר לנו שהוא יליד גרמניה, אמא שלו גרמניה והאבא שלו כבר זקן. הם שישה אחים. אנחנו מדברים על פוליטיקה ושלום. ישראל מצטיירת כמקום של מלחמה אחת גדולה וכאן בעיר הזאת חינכו את כולם לשנוא מאוד את ישראל.הם מבינים מילים בערבית ומשתמשים בהם להבדיל מהטורקים שלא מבינים ערבית. בכלל.
אנחנו מספרות על משימת האורז והם מביאים אורז ואנחנו מחלקים מתנות ואנחנו נוסעות אחרי הבחור לחבר שלו שיש מלון. 
אם יש משהו שלקחתי מהטיול הזה זה שבמקום הכי חשוך אפשר למצוא אור.
 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים