חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
חג שבועות ראשון במושב
 

שם הכותב:

ריקי תוהמי

המקום עליו

נכתב הסיפור:

מושב ארגמן

הסיפור:

 שבועות של 79 היה חם במיוחד והביא עימו את ה "שראקיות" המזרחיות ואת שלושת "מלאכי החבלה" שחצו את הירדן באישון ליל בואכה לעיר הגדולה, תל-אביב רבתי.כך בכל אופן הם דיווחו לאחר מכן-כשנתפסו.פלוגת צנחנים שהוזנקה למקום ושהוצנחה במסוק לאחר ליל שימורים וחיפושים נרחבים באזור כולו "התבייתה" מאחורי ביתנו בין עצי החורש הרעננים שאך נטעו בט"ו ...בשבט.אין יוצא ואין נכנס התקבלה ההוראה .

אמא הייתה הראשונה לרוץ לשירותים בשל בעיית מעיים קשה שהייתה לה במצבים שכאלה.סמיקו היא אמרה לאבא, תתכונן,זה הסוף שלנו. ואבא ענה לה שכדאי מאוד שהיא תצא כי התור מתארך ליד חדר השירותים היחיד שהיה בדירה . הילדים לעומת זאת ,כדרכם של ילדים חגגו .אף אחד לא ישבית להם את שמחת החג אצל הדודה רבקה ,גם לא איזה מחבל אחד או שניים שעברו את הגדר ולא נמצאו עדיין.והסגר ?נפלא בעיניהם  ,אפשר להמשיך להשתכשך בבריכת השחייה המושבית וליהנות מ"אילוצי" הארכת החופש.ארבעה ימים היינו נתונים בהסגר . מהידיעות הצבאיות שהגיעו לידנו הבנו שהחבר'ה עדיין מסתובבים באזור .בחדשות בערוץ 1 -כי זה מה שהיה , דיווחו על האירוע בשתיים וחצי מילים אולי כדי לא להעכיר ליושבי "הארץ" את אווירת החג.ארץ המרדפים אמר הקריין ואמא הסתכלה עליי ואמרה גם --ברחמים,זה מה שרצית ? להגיע לכאן?" וואי דמי " הוסיפה , אוי לי .ביום הרביעי כביש 90 נפתח לתנועה ואפשר לאורחי המושב לעזוב את המקום. כולם נשמו לרווחה אך אני ידעתי שהסכנה עדיין מהלכת בינינו.פלוגת הצנחנים הרחיבה את ההתמקמות במושב ובלילות שלושה חיילים איישו באופן קבוע את גג ביתנו.רק לאחר שבוע נוסף התגלו "מלאכי החבלה " באחד מבתי הכפר השוכן למרגלות המושב . זה היה חג השבועות הראשון שלנו במושב . בלתי נשכח.והמשפחה ? גם בשנה שלאחר מכן הגיעו ,הזמן עשה את שלו וה"שד" לא היה נורא כל כך ממרחק הזמן מסתבר.

 

 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים