חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
טוקט 12
 
שם הכותב:
זיוה קופר
המקום עליו נכתב הסיפור:
טוקט
הסיפור:
היום יום פחות לחוץ כנראה.  יש לנו משימות לבצע בעיר טוקט ועד הערב להגיע לאורדו.
המלון הקטן בחדר מאוד צפוף ומיטה לא משהו אנחנו עוברות את הלילה. כמויות אבק השלנו מעצמינו במקלחת.אנחנו מזמינות את עצמינו  לשתות קפה אצל זהבה ומזל ואחרי עדכוני אינטרנט אנחנו פורשות.
כמה דפים מהספר של אורלי והעיניים שלי נעצמות.
ממשלת טורקיה והעם מקבלים את פנינו בלבביות רבה.
מאורגנים להפליא. היום בבוקר הגיע לביקור ראש העיר של טוקט והיינו אטרקציה. מליון צלמים. ריקודים. שמח.נתנו לנו צעיפים מתנה. וכל הילדים עטים על המכוניות שנחלק להם מתנות ומצטלמים איתנו. אנחנו מבצעות את המטלות בעיר ויוצאות לדרך.
כרגע נכנסנו לתחנת דלק. בעל הבית יוצא ומזמין אותנו לתה. מחלק לנו סוכריות ומצטלמים. קבלת הפנים כאן בטורקיה מאוד חמה ולבבית. אמרתי כבר לא? תחושה ממש ממש טובה.
אנחנו בדרך לניקסאר. בדרך חולפים על פני הקצ׳קר שרק בתוכו אפשר לבלות שבוע ומלאה בלי לצאת.
מזג האוויר חם.מוזר לי לנסוע בלי מזגן. שומרים על האוטו וחוסכים בדלק.
העלייה למבצר  בניקסאר כל כך תלולה ממש לא פשוט עם הילוכים.
מקבלים את פנינו עם בקבוקי מים מהמעיין המקומי.המקום בתוך המבצר עם בית קפה משקיף על נוף מהמם. אתנחתא קצרה וממשיכים. באזור הזה מגדלים תה.
באוטו ברקע מוסיקת להיטים של שנות השישים שעושות מצב רוח טוב. אנחנו מזדחלת בעלייה אחרי משאיות. אנחנו מטפסות ועולות לגובה. העמודים הנעוצים בצידי הדרכים  נותנים להם מידע על גובה השלג שיש כאן בחורף.
גם כאן הדרך מאובטת עם חיילים שעומדים בצידי הדרכים.
מטפסים על הר. מזג האוויר אידאלי ושוב דרכי עפר משובשות ושוב ענני אבק.
המון מים באזור.  בכל מקום ברז שאפשר יהיה לשתות מי מעיין רעננים. הרים גבוהים וירוקים מסביב וצמחייה עבותה.
אני עוקבת במצלמה אחרי שתי המכוניות ואז זהבה מודיעה שיש בעיה במים ואנחנו נעצרות. ענן גדול מופיע מולנו. תוך זמן קצר גשם. כל האזור כאן ללא קליטה.
צוות 90 עובר ורואה אותנו בצד.עוצר ויורד לבדוק אם יכול לסייע. זה כזה כיף העזרה ההדדית האכפתיות והדאגה. מחמם את הלב. בגלל שיש לנו בעיות גדולות בהצתה אנחנו משאירות את המנוע עובד ואני נשארת  ברכב. אנחנו עושות פיפי מאחורי הדלת של האוטו ואנחנו ממשיכות בנסיעה .
המים ממשיכים לנזול ואנחנו כל כמה דקות נעצרות למלא מים. עכשיו גם יורד גשם, ואין לי אינטרנט.מקווה שנצליח להגיע בשלום.
מתחיל ברד.
אנחנו עולות ועולות והנוף המדהים. מכוסה על ידי ענן ולא רואים כלום.
פריחת האביב רק מתחילה ופרחים צהובים מפוזרים בתוך השטחים הירוקים.
התחלנו בנוף מיוער ועכשיו כרי דשא ענקיים עם כבשים רועות ואין אף עץ.
אנחנו רואים הרבה צוותים עוצרים ואנחנו עושות הפסקה ליד ביצה  שורצת צפרדעים שמשמיעות קיר קורים מחרישי  אזנים.
בדרך ניסיתי לעקוב עם המצלמה אחרי המכוניות דרך השמשה ותוך כדי נסיעה מקווה שאיזו תמונות יצאו ראויות.
אנחנו נוסעים לעיירה סמוכה למצוא מוסך. הרבה ילדים מתקהלים לצפות במחזה.
המוסכניק נחמד מפרק את הרדיאטור. יש חור מאוד גדול והוא מדביק אותו. עלות התיקון 40 לירות. אנחנו משלמות 50.
השעה רבע לשבע ואנחנו יוצאות לדרך בתקווה עם רדיאטור מודבק כהלכה.
זאת היתה חוויה מיוחדת. אנחנו ״המכונאיות״ יושבות כמו זקנות הכפר על שרפרפים ושותות תה. ילדים ומבוגרים עומדים סביב האטו וכולם מדברים עם כולם תורכית אנגלית ואפילו שוחחתי עם משהו בצרפתית אחרי ששנים לא התבטאתי בצרפתית. זה עשה לי טוב.
זהבה קנתה  מילד , זמבורה שהיתה לו על האופניים ואני קניתי דגלים טורקיים כאמצעי מיגון למכוניות בהמשך הדרך.
כמובן שאת המשימות שלנו לא סיימנו ואנחנו נוסעות ישר לאורדו אשר לחוף הים השחור.
מעט מאוד דברים הבאנו איתנו כאמצעי תיקון ותחזוקה.בנתיים- בחבל השתמשנו,בדבק ברזל שפיני אחי  קנה לי- השתמשנו.
בכל המתנות אנחנו משתמשות.
הנסיעה לאורדו עוברת בקלות. זאת עיר לחוף הים השחור ואומרים שמאוד יפה. אין לנו מושג מה התכניות למחר. עכשיו אנחנו בבית תרבות לשם התבקשנו להביא את הכלים שקיבלנו. על הבמה להקה טורקית ששרה לנו ורקדנים רוקדים והקהל שמח מוחא כפיים ושתף פעולה.הבנות הלכו לחפש מלון ומצאו חדר לעצמן.
אנחנו מבינות שאנחנו חייבות למצוא מלון ומודיעות  לאורלי ונינה שאנחנו הולכות. הן מאוד לא אהבו את הרעיון אבל אמצע הלילה ואנחנו חייבות מקום לישון.
אנחנו מוצאות חדר במלון ישר אחריהן אולי 5 דקות האחד מהשני. חדר גדול מרווח ונקי. אנחנו מזמינות שיש קבאב ויושבות לאכול ארוחת ערב.
קבענו שמחר בשעה 10 נפגשים ויוצאים לדרך.
 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים