חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
יריחו אז והיום- מצא את ההבדלים
 

שם הכותב:

ריקי תוהמי

המקום עליו

נכתב הסיפור:

מסיפורי ארגמן על העיר יריחו.

הסיפור:

 בימים טרופים אלו כשהיחסים עם שכננו לא כל כך ברורים אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים יושבת ונזכרת בערגה באותם הימים שהיו –ומי יודע אם אי פעם יחזרו.

 

אח,,,יריחו יריחו של לפני 30 שנים.

ואני בחודש תשיעי מחכה כל יום ללידת בתי השנייה.

הגיע היום המיוחל יחד עם הצירים, והנה אני בדרכי להדסה הר הצופים.

מכונית ????????למי יש באותם הימים ,אז לוקחים את הטנדר המשקי .וכך מגיעים לירושלים.

לאחר כמה ימים צריכים לחזור הביתה וכאן בעצם מתחיל הסיפור.

אנו יורדים מירושלים עם הטנדר המשקי ב-30.7 כשמעלות החום בסביבות 45 וברכב אין מזגן.

ואני עם תינוקת רכה שזה עתה נולדה.

כשאנו מגיעים לאמצע הרחוב בכביש הראשי של יריחו הטנדר מחליט לשבוק חיים, נעצר ועשן החל לצאת ממכסה המנוע.

לא חלפו 30 שניות ומכל עבר הגיעו עוברי אורח וגם בעלי המסעדות מצידי הכביש,והקיפו את הרכב מכל הכוונים.

אחד התושבים שהייתה מסעדה בבעלותו פתח את הדלת הרכב והזמין אותי לצאת.

יצאתי והלכתי אחריו למסעדתו .הוא הושיב אותי בצל הביא לי לשתות ואמר לאשתו להכין משהו לאכול.

בגלל החום הנורא הוא הביא מאוורר מקרטע ,לקח כמה חיתולי בד ,הרטיב אותם במים ותלה אותם מולי

כשהמאוורר מסתובב מולם.

וכך ישבתי לי עם בתי התינוקת שזה אך נולדה ביריחו במשך 3 שעות עד שבעלי הצליח לתקן את הרכב, בעזרתם הנדיבה של תושבי יריחו: הם גררו אותו למוסך שהיה בקרבת מקום .

 

והיום אני יושבת וחושבת מה היה קורה לנו אם כל הסיטואציה הנ"ל הייתה מתרחשת כיום.

כי יריחו של פעם הייתה "העיר" שלנו.

את כל הקניות היינו עורכים שם בחנות שכונתית באחד הרחובות ,ואם היינו רוצים בגדים היינו נכנסים לחנות של

עלי ומי שהיה רעב היה נכנס לסעוד את ליבו אצל איברהים. פירות ההדר הכי טעימים היו נקנים שם בדוכנים שלצידי הדרך וכמעט בכל שבת שלישית היינו נוסעים עם כל המשפחה

ועם אורחים לטיול ביריחו היפה והפורחת: עולים למנזר הקרנטל ויורדים לבית הכנסת היהודי שנמצא שם בחפירות ארכיאולוגיות.

 

 

אז מצאו את ההבדלים-כי יריחו היום סגורה ומסוגרת,אין יוצא ואין נכנס.

מי מפסיד מכל זאת???????

גם אנו וגם הם,אז מי יהיו אותם חכמים שישכילו לשנות את המצב ואולי שוב פעם נוכל לחזור אל יריחו של פעם.

 

 

נכתב בגעגועים ליריחו –כל כך קרובה וכל כך רחוקה.

 

 

 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים