חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
מחליטים לעבור למושב
 

שם הכותב:

זיוה קופר

המקום עליו

נכתב הסיפור:

מושב ארגמן

הסיפור:

זוג צעיר –  חודשים  ספורים מתגוררים בדירה בכפר-סבא. היא-  עובדת במעבדה והוא-בדרכים: יוצא לפנות בוקר וחוזר מאוחר בלילה. יום בצפון ויום באילת- היכן שנדרש.

פלאפונים עוד לא היו אפילו בתיאוריה ואני כלה צעירה  ודואגת - מגיעה הביתה ומעמידה סירים.

 גם לבשל  ידעתי רק בתיאוריה, אבל רצון היה ואהבה הייתה.
 

מצאתי את עצמי תמיד בשני מצבים: או-  רואה סרטי אימה בראש מכל איחור של חמש דקות ומעלה,

או-  ישנה על כיסא  בסלון כי העייפות הכריעה אותי  (מנהג  אגב שלא עבר לי עד היום) .

את פניו היה מקבל ריח עז של סירים חרוכים: תפוחי אדמה מפויחים וביצים סרוחות דבוקות לתקרה. 

חיינו לנו כך  מאוויר ואהבה כשאני אחראית לשרוף והוא אחראי על מירוק הסירים....

 

יום אחד פורסמה בעיתון מודעה: במושב ארגמן קולטים משפחות.

זהו... עוברים למושב אמר לי.

לא ידעתי איפה בקעת הירדן ולא ידעתי  מה המשמעות של חיי מושב.

הלכתי בעקבות האהבה.... 

 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים