חיפוש:
אנא מלאו את הפרטים:
שם:
דוא"ל:

שתפו חברים באמצעות:
מסיבת הפתיחה וההזנהקה -2
 
שם הכותב:
זיוה קופר
המקום עליו נכתב הסיפור:
אוברשטאופן
הסיפור:
הגענו למסיבה כמו מלכות. עם חולצות של הראלי,  צעיף ורוד על הצוואר וכתר מלכות על הראש. התקבלנו בהתלהבות על ידי כולם . יצרנו קשרים כולל עם הקבוצה הירדנית שהצטרפה אליה בחורה אחת. מאוד נחמדה.
האולם גדול עמוס שולחנות וגרמנים שותים ועליזים. על הבמה תזמורת בבוארית שמנגנת ושרה שירים עליזים וכולם מוחאים כפיים שרים ושותים.
דן שחם הקונסול של מינכן הגיע עם אישתו. הוא. עלה לברך את הנוכחים. בשם ישראל יחד עם שאר נציגי הקבוצות.
ויל מגיע לאירוע על הונדה  מדהימה, כפייה על ראשו וכמובן צחוקו המתגלגל נשמע למרחוק. הוא מתכוון לעשות את הראלי על האופנוע.
ההתלהבות גואה , ריח הסיגריות נדבק בבגדים אבל שמח עליז ואנחנו עסוקות בלהצטלם ומאוד מחוזרות על ידי הסובבים.
מחר יום ארוך ואחנו כמו סינדרלות חייבות לעזוב את הנשף..
קמנו בחמש וחצי התארגנו ונסענו שוב למקום המפגש. האוטו על הבוקר עושה קונצים- ניסיתי להתניע וכרית האוויר התחילה להשמיע אזעקות. לא הצלחנו בשום אופן להכניס לרוורס. מה שעשינו לא הלך. בסוף אביבה פתחה את ספר הדרך ומצאה-שמאלה ולמעלה.
אנחנו מגיעות וכולם עומדים בתור ומקבלים שתי נקניקיות לבנות תרתי משמע  ופרעצל.
בתכנון היינו אמורות להמתין לזינוק להתברג במקומות הראשונים ולצאת לדרך.
בפועל- נאמר לנו להמתין עד תשע כי לא הרכיבו שבבים למכוניות. 
דן שחם הגיע עם אשתו לבדוק שאנחנו בסדר. הוא המזניק של המרוץ. 


בשעה רבע לתשע התחילו תפילות הדרך של כל הדתות על זרמיהם כולל איסלאם, השפרצה של מים קדושים עם מברשת בית שימוש וזהבה שלנו שהקריאה ממש יפה את תפילת הדרך.ענינו לכולם אמן שניסע לשלום  ונחזור בשלום.
וילי סיפר לנו שהוא רצה שהרב יקריא את תפילת הדרך ויברך את הנוסעים. "בשמחה"  אמר הרב, "מתי להגיע?" - בשבת.
"מצטער בשבת אני לא יכול" אמר הרב.
"למה? שאל וילי -  אני אבוא לקחת אותך"...
ובכן כאמור זהבה עשתה עבודה יפה מאוד.
דן שחם נשא דברים בגרמנית והקהל צחק מאוד. בספירה לאחור מעשר החלה ההזנקה והמכוניות החלו לצאת לדרך.
דן סייע לנו לצאת מהחניות ולהתברג להזנקה, נפרדנו לשלום.
התור ליציאה מאוד מאוד ארוך. אביבה בשום אופן לא יכולה להתאפק יותר. אני פותחת דלת ומסתירה מאחור ובלי לעשות חשבון היא עושה פיפי כזה מן שלא נגמר פשוט לא נגמר. אנחנו מתגלגלות מצחוק.
מסתבר שקיבלנו משחק חפש את ספר הדרך על פי תמונות וסימנים. הניווט החל ע״י  נינה ואורלי. הגענו לאזור תעשיה maha אנחנו מקבלות חולצה ועומדות בתור.
למשימת קבלת הספר- תחרות בין קבוצות להחלפת גלגלים של הרכב. אנחנו צריכות לפתוח את הברגים להוריד את הגלגל לעשות איתו סיבוב ארוך ולהרכיב מחדש.
ניסינו להסביר איך נשים ישראליות מחליפות גלגל ואמרנו- אנחנו פונות ללב שלכם גברים. אתם הדרך שלנו להחליף גלגל. אבל התגייסנו למשימה. אני הצלחתי לפרק את הגלגל. לגלגל אותו במעלה היה כבר קשה מידי. הגלגל כל הזמן נפל לי. בסוף אמרתי- הגלגל יודע הכי טוב מה טוב לו ונתתי לו להתגלגל לבד למטה. הגלגל במקום להתגלגל למוסך, התגלגל לכיוון הקהל. הקהל נשכב מרוב צחוק והגברים מהמשימה שלנו עזרו לנו לסגור את הברגים . עמדנו בהצלחה במשימה ויצאנו לדרך.
מתחילים לנסוע לכיוון אוסטריה. 
מזג האוויר נוראי הגשם לא מפסיק ואם אין גשם אז הקור מקפיא את הביציות. אני עם חם צוואר ,חם כפפות ,חם כובע ורועדת מקור. רועדת. משימת הגלגלים קצת חיממה את הגוף. קצת פעילות גופנית וקצת צחוק ונעשה חם יותר.
בתחנת הדלק אנחנו עושות פיקניק. מוציאות את הלחם הממרחים והירקות ואוכלות ארוחת צהריים. טעים.
אנחנו דוהרות ומנסות לגמוע כמה שיותר מרחק לכיוון הגבול עם אוסטרייה.
המשימה למצוא מקום ללון במחיר שלא עולה על 11 יורו ללילה. 
אוהל אין לנו ובקור הזה בישיבה במכונית לא נראה סביר. החלק הנוסף שמקשה על הדברים שאין מוטורולות. 5 מכשירי קשר לא עובדים ומטען שלא מתאים לטעינת המכשירים. כיף.
מסע חיפוש הצימר לא מוליד בשורות. אני הולכת בגשם מצימר לצימר עם אישה שנחלצה לעזרתנו ועשתה מאמצים לסייע לנו. כשחזרנו נתתי לה צעיף והיא פרצה בבכי.
זה הרעיון של הראלי להכיר אנשים טובים באמצע הדרך. חבל שלא הצטלמתי איתה.
 
 
   
 
אהבתם? לחצו על: הערות? הארות? מחמאות? מאוד אשמח לשמוע
 
 
 

אינטרטק - בניית אתרים